תביעה ייצוגית: מה מלמדת אותנו דליפת הנפט בערבה 

נושאים רבים זכו לחשיפה גדולה בעקבות דליפת הנפט הגדולה שגרמה נזק אדיר לאזורים נרחבים בערבה: מבעיות של שקיפות בניהול חברות ציבוריות, דרך נושאים שונים הנוגעים לשמירת טבע ועד חלופות אקולוגיות לדלקי מאובנים. נושא נוסף שזכה – שוב, יש לומר – לחשיפה הוא נושא התביעה הייצוגית. בעקבות האסון הוגשו לפחות ארבע תביעות כנגד קצא"א והמדינות וייתכן שעוד תביעות יוגשו – אם לא הוגשו כבר בזמן כתיבת שורות אלה.

הגשת תביעה ייצוגית איננה מחזה נדיר. דפדוף בעמודי הכלכלה, ולעיתים גם בעמודי החדשות, מגלים לנו מדי פעם על תביעה שהוגשה, על תביעות שנדחו וגם, מדי פעם, על תביעות שהתקבלו. כשאנחנו בוחנים את המקרה הנוכחי, אנחנו יכולים לראות כמה מהמאפיינים החשובים של התביעה הייצוגית – זהו בהחלט מקרה מיוחד שיכול ללמד אותנו על מספר מרכיבים מהותיים שמשותפים להרבה מאוד תביעות מהסוג הזה.

דוד מול גוליית

תושב אילת או הערבה, חובב טבע מהמרכז או חוקר לטאות מחיפה, פעיל חברתי מהצפון או לוחם למען שמירת טבע מהדרום – המשותף לכולם הוא שהם יחידים, לרוב אנשים שאינם בעלי אמצעים גדולים, משאבים נרחבים וקשרים במקומות גבוהים. כאשר הם מגישים תובענה ייצוגית הם נאבקים כנגד גוף גדול שיש לו את כל הדברים הללו: משאבים, הון, ידע, קשרים והרבה מה להפסיד. התביעה הייצוגית היא כלי שיכול לאזן מעט את המצב ולתת לחלש (יחסית) מעט יותר כוח כנגד החזק (יחסית.) למרות שמדובר במאזן כוחות בלתי שווה, הוא מאפשר לפחות התמודדות. עם זאת, דוד מנצח את גוליית בתנ"ך; במציאות, לפחות בחלק מהמקרים, גוליית הוא זה שמנצח.

קריאה לפעולה

חשוב לדעת שלא כל תביעה ייצוגית נועדה להביא לכך שהנתבע ישלם כסף. ישנם מקרים שהתביעה משמשת יותר מכל להשפעה על דעת הקהל, להעלאת נושא על סדר היום. התביעה מוגשת כדי שאנשים ישמעו על כך, ידברו על כך ויגיבו על כך. המטרה היא ליצור חשיפה לסיפור מסוים ולהפעיל לחץ לא רק על הנתבע אלא גם על הגופים הרלבנטיים שצריכים לטפל בנושא. המטרה איננה רק לגרום לנתבע לשלם כסף – גם אם זו בוודאי מטרה במרבים מהמקרים – אלא לגרום לו לתקן טעויות, להפסיק לבצע עוולות ולשנות את דרכיו. כמו כן, כך נוצר לחץ על הגופים הרגולטורים שעקב החשיפה והלחץ הציבורי מתחילים לפעול בהתאם לתפקיד שלהם.

אל מגרש המשחקים של החוק

קשה לנהל מאבק בערוצי הנחלים של הערבה, בין הגבעות והמלחות. יותר יעיל ויותר נכון לנהל את המאבק הזה במקום שבו ניתן להשתמש בכלים אובייקטיבים ויעילים – מגרש המשחקים של החוק. החוק במדינה דמוקרטית אמור להיות שווה לכל וכולם צריכים להיות שווים בפניו. על ידי "גרירת" הנתבע אל מגרש המשחקים הזה, התובע מבקש ליצור מקום שבו ההתמודדות נוחה יותר ושבה יש לו סיכוי לנצח. זהו גם מגרש משחקים שבו השופט איננו צד אלא משקיף אובייקטיבי ולכן זהו מגרש המשחקים המועדף על מי שצריך להתמודד עם גופים גדולים שמעדיפים מן הסתם מגרשי משחקים אחרים.

כסף קטן הוא כסף גדול

אותו פעיל סביבתי או תושב אילת בוודאי איננו יכול להוכיח שנגרם לו נזק גדול בגלל הדליפה. הנזק הקטן שלו איננו שווה הליכה לבית המשפט, הוצאות של זמן ושל כסף ומאמצים רבים. התביעה הייצוגית משלבת ביחד אנשים רבים וכך כסף קטן הופך לכסף גדול והתביעה הופכת משמעותית והגיונית. כך גם ניתן לשלב משאבים של כמה אנשים ו/או גופים על מנת ליצור כוח גדול במקום הרבה כוחות קטנים.

אלה הם כמה מאפיינים של התביעה הייצוגית. חשוב לזכור שניצחון בתביעה איננו מאפיין קבוע אלא תלוי בהרבה גורמים – איכות עורך הדין שמלווה את התביעה, הידע והניסיון שלו והיכולת שלו לפעול במגרש המשחקים של החוק לטובתו של הלקוח או הלקוחות שלו.